[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אהוד רטנר
/
חוכמת ילדים

לפעמים אבא שלי נורא כועס עליי, ורק אחר כך הוא מודה שהוא טעה
ואני צדקתי. ככה זה מבוגרים: קשה להם להודות בטעויות. בכלל,
אני המון פעמים מרגיש שאם רק היו נותנים לי לקבל את ההחלטות
החשובות, אז הכול היה מסתדר יותר טוב.
עכשיו אני בן 13. עוד מעט כבר מבוגר, לפי היהדות. אבל במדינה
שלנו אני עדיין צעיר, ורק בגיל 18 אני אהיה באמת מבוגר. גיל 13
לא טוב לכלום: לא לרישיון נהיגה, לא לחתונה, לא לקניית
אלכוהול. כלום. כאילו שהמבוגרים יודעים יותר טוב ממני מה טוב
בשבילי.
לדעתי הם בכלל לא יותר חכמים ממני. פעם, כשהייתי בן 6, המלך
שלנו עשה תהלוכה, ובראשה הוא התהלך בבגדים החדשים שלו. בגלל
שהייתי נמוך, אבא שם אותי על הכתפיים שלו, שאני אראה. אבל המלך
בעצם היה עירום! אז צעקתי, "המלך עירום". אבא כמעט הפיל אותי
מהכתפיים. בהתחלה היה כעס ובלבול ודחיפות וצעקות, כי חשבו שרק
חכמים רואים את הבגדים. אבל מהר מאוד הבינו שצדקתי, וסלחו לי,
ואפילו מישהו קנה לי ארטיק לימון. ככה זה, כשרוצים להשתיק
ילדים, קונים להם ממתקים. בדרך כלל זה עובד.
אני יודע שזה נקרא 'שוחד', אבל מה איכפת לי. כל פעם שאני אומר
משהו מביך, קונים לי ארטיק לימון. אני אוהב למצוץ אותו לאט
לאט, לאכול אותו ככה שיהיה לי קר בפה, בשיא החום של הקיץ. אימא
אומרת שאני סתם משחק עם הארטיק במקום לאכול אותו, ושכולו נוזל
עליי, ושהבגדים מתלכלכים וקשה להוריד את הכתמים. אבל מה איכפת
לי? אחר כך קונים לי חולצה חדשה, יותר יפה, ואימא מקבלת עוד
סמרטוט כדי לנקות בו את הבית, אז כולם יוצאים מרוצים.

פעם אחרת, כשהייתי בן 9, המלך שלנו מאוד רצה זהב. שכנה שלי,
זיווה, אמרה שהיא יכולה לעשות זהב מקש. אבל אפילו אני ידעתי
אז, בגיל 9, שזה בלתי אפשרי! אז היא קצת הסתבכה, ואני לא זוכר
את כל הסיפור. משהו מסובך עם התינוק שלה, אבל בסוף זה יצא
בדיוק על פורים, היום שהיא הייתה צריכה לתת את הזהב, ואני
הייתי מחופש לשדון, אז עזרתי לה. היה לי כמה מטבעות שוקולד,
מצופים בנייר זהב, והמלך חשב שזה זהב אמיתי. איזה טמבל! אפילו
אני יודע להבחין בין מטבעות זהב למטבעות שוקולד.

אז זיווה הייתה נורא נחמדה אליי, ונתנה לי ארטיק לימון. היא גם
נותנת לי עוד ארטיק כל פעם שאני שומר לה על התינוק, ההוא
שהצלתי.
היו עוד המון פעמים שגיליתי עד כמה מבוגרים יודעים פחות. דוד
שלי, שהוא צייד, מצא פעם סבתא של מישהי מהכיתה שלי בתוך זאב,
ולא ידע איך להוציא אותה משם. וכל ילד יודע שפשוט צריך לחתוך
את הבטן של הזאב! אז דוד שלי הביא סכין מטבח, ושוב הראה שהוא
טיפש. הסברתי לו לאט, כמו שהגננת בגן הייתה מדברת אלינו, שאי
אפשר סתם להרוג חיה. צריך שחיטה כשרה. אז הלכנו למפעל של
"זוגלובק" כדי שיוציאו את סבתא של זהבה, זאתי מהכיתה שלי.

אבל למרות כל הפעמים הללו, אימא שלי עדיין חושבת שהיא יודעת
יותר טוב ממני; כל היום היא אומרת לי להפסיק לראות סרטים
מצוירים, להפסיק לאכול ארטיק לימון, ולהפסיק לקרוא סיפורי
אגדות. אוף! רואים שהיא לא מבינה כלום. אז הפסקתי לראות סרטים
מצוירים. זאת אומרת, רק כדי לקבל מאימא שלי ארטיק לימון.
רואים? וככה שוב כולם יוצאים מרוצים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה באמת בריא
לעור הפנים?






מוצצת , שעכשיו
כשהיא חושבת על
זה, אולי זה לא
היה ממש באמת


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/07 1:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד רטנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה