האנושות היא הגזע הכי נלוז שאי פעם היה על הפלנטה הזאת.
אני שונא את האנושות בכל מאודי, וכל יום שעובר הרגש הזה
מתחזק.
כן, תמיד יקומו החכמים שיגידו "אה, אתה שונא בני אדם? אז
תתאבד".
תאמינו לי, חשבתי גם על זה.
אבל אני לא שונא לחיות, אני פשוט שונא את עוד 7 המיליארדים,
שחיים כאן איתי.
למה? טוב זאת בעצם שאלה ענקית.
אבל ננסה לענות עליה.
הסיבות שהאנושות היא גזע ארור שלא ראוי למתנת החיים שהוא זכה
לה, היא בראש ובראשונה ההרג.
ההרג שאנחנו מבצעים אחד בשני, יום יום, אלפי אנשים מתים. מחוסר
רחמים, מרעב, מפיגועים, ממלחמות. אנחנו הגזע היחיד שפשוט מתאמץ
להשמיד את עצמו. אנחנו לא עוזרים אחד לשני, אנחנו שמים גדרות,
ומקטלגים אנשים, חיים בקבוצות והורגים את השונה מאיתנו.
למרות שכולנו בני אדם. לא?
אנחנו לא ראויים לחיות כאן. לא חלק גדול מאיתנו לפחות שמכלה את
חייו סביב הרגש הכי מיותר - השנאה. השנאה בעיניים של אויבים,
של מרצחים, של לוחמים, של מתאבדים, של בני אדם אחד לשני.
ומה גורם לנו לשנוא אחד את השני? דת? צבע עור? שפה?
גזע של יצורים טיפשים ולא ראויים. זה מה שאנחנו. כי במקום
להביא את העולם לשגשוג, אנחנו עסוקים במלחמות תמידיות
ואינסופיות כדי להוכיח נקודות מיותרות ומטופשות שלעולם לא
נצליח להוכיח.
איזה דת היא דת האמת. מי באמת שם למעלה? האלוהים שלנו או שלהם?
מלחמות עולם, שבהן הרגנו מיליונים שונים מהגזע שלנו, ולמה? בשם
אידיאולוגיות כאלו ואחרות? כולנו מרצחים, ועל כן כולנו ראויים
למוות.
אנחנו בוחרים לשנוא במקום לאהוב. כל מי שהוא לא אנחנו מייד
נראה לנו אויב, זר, שאין לבטוח בו מהרגע הראשון. לא יעבור יום,
שלא אני, או את, או אתה, נלך ברחוב ויעבור מולנו מישהו שהוא לא
בדיוק כמונו, וישר נחשוב עליו את הרעה שבמחשבותינו.
למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים, לשנאה.
רק ממציאים דרכים חדשות ומתקדמות איך להרוג אחד את השני.
משקיעים משאבים, כסף ואנרגיה, במלחמות מיותרות, מול אויבים.
אילו אויבים?! הם בני אדם כמונו. אבל שמנו לעצמו למטרה לגרום
לכולם להיות כמונו, ומי שלא הוא האויב.
האם קיים עוד גזע כה חסר רחמים, כה אלים וכה נלוז שמבצע הרג
עצמי המוני מדי יום ביומו?!
הייתי רוצה להאמין שיש תקווה. שהעתיד יביא איתו התקדמות
מחשבתית שתוביל אותנו למקום אחר, למקום של חיים אחרים ולא
לאבדון. אבל אני לא רואה את העתיד הזה מגיע.
העתיד שאני רואה, רצוף במירוצי התחמשות, בשיטות הרג חדשות,
בצבאות ענק, בהרג חסר רחמים, ברעב, במחלות, עתיד רצוף בשנאה.
ולמה? כי אנחנו שונאים את השונה מאיתנו, מבלי להבין שהוא בדיוק
כמונו.
ועוד בלי לדבר על הפיגועים היומיומיים, הרציחות, האינוס
שעוברות אלפי נשים מדיי יום, ההתעללות, בתינוקות, בבע"ח,
באנשים שונים מאיתנו, הפגיעה ברכוש, הפגיעה בכוכב שלנו,
הזיהום...
איזה מין גזע אנחנו? כל מה שקיבלנו השחיר בידינו!
הרסנו את כל מה שקיבלנו במו ידינו, רק כי זכינו במתנת הבחירה.
את הכוכב שלנו אנחנו הורסים מדי יום עד שהוא לא יוכל יותר
לסבול יותר תחת עולנו. את בע"ח שכאן אנחנו משמידים ומכחידים,
בלי רחמים, את הצמחים, את עצמנו ואת הכל.
אז אני חושב, שרובנו הגדול, לא ראוי לחיות.
כי רוב המין האנושי, הוא מושחת, אלים, שונא, רודף בצע, חסר
רחמים, כפוי טובה, נצלן ולא ראוי.
אני יודע, ושמח לדעת שיום סופנו קרב ובא. כי אנחנו כבר מזמן לא
הגזע שראוי למתנה שבה זכינו.
אני עצוב ומתייסר לומר, אבל אנחנו כבר לא צריכים להיות כאן.
וביום ששואה גרעינית תתחיל, והעולם יכנס לכאוס אחד סופי
ואחרון, שלאחריו הבורא לא יחזור על טעותו. אני ארגיש סיפוק
מסוים, על כך שהגזע המזיק  והכפוי טובה, השונא והאלים הזה,
נעלם אחת ולתמיד.
כי מי שאינו מכבד את מתנת החיים, אינו ראוי לה.
והגזע הכושל הזה, כבר מזמן איבד את זכותו להתקיים.