את החיוך המזמין
והעיניים הטובות והאוהבות,
את הכל אני זוכרת שהן שלך.
ריח מאכלים,
פשוטים אבל מיוחדים,
את הכל אני אקדיש לך...
אני עוד זוכרת את הסעודה
האחרונה אחרונה,
שהכנת לכולנו...
איכשהו מצאת כוחות,
וקמת מהמיטה,
וכולך חלושה וכבר מובסת...
אני עוד לא מבינה,
למה עזבת אותי על האדמה,
ונשארת רק בתור מלאך שומר...
תמיד אני מתבדחת עם כל החברים,
שבלעדייך כבר הייתי בבית החולים,
אבל אני באמת מעדיפה
אותי בבית חולים,
ואותך פה, איתי,
בחיים...
מוקדש לסבתא שלי ז"ל שמתה, כשהייתי בת 8. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.