אתה מספר לי דבר
שאסור
ופירות רקובים נופלים
אם רק היית יודע
שאני רואה
אולי היית
מפסיק
השפתיים שלך חובות
את סיום ההזיה הזו
כי שנינו יודעים
שלא תהיה אמת
בהודאה
את הפחד שאותו אני מסרבת
אתה מחזיק בין אצבעותייך
ממולל כאילו
אינך אוחז גם במרווח
שמשאיר אותי שפויה
או לפחות
הוגנת
ריח של קלמנטינה מתקלפת
בין הציפורניים
את שואלת אותי אם אני נשמרת
ושתינו צוחקות
בימים כאלה
יש בי מעט
נחמה
(צלצולים היו גואלים אותנו אם רק היינו מקשיבים) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.