נגמר לרגע, אין יותר
הולך, יושב, קם מהכיסא
קושי להתנסח, אך מנסה להשתפר.
מוצפת רגשות שלא היו לי, ואתה -
בלי מילה, בלי חיוך,
אין נשיקה וה"להתראות" בחיבוק.
והגוף כואב מדקירות הסכין,
הלב נשבר ונשרפים הרסיסים.
אינך יודע הרגשתי,
איני מחטטת בפצעים כואבים,
אולי תנחש, הלוואי שלא רואים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.