מותק, איך הזמן טס מאז שהכרנו
לא להאמין אבל כ"כ הרבה עברנו
בטוב וגם ברע את זו אשר נמצאת איתי
אלייך מתגעגע ובתוכי אני יודע
פזמון:
זו רק את שידעת לחזק את רוחי כשנפלתי
ולשמוח איתי כששמחתי
ולמרות המרחק את תמיד בתוך מחשבתי
את היית מוכנה להקשיב לי תמיד גם בלילה
והגיע הזמן כבר לומר לך
תודה על הכל, ילדתי
את היום שבו עזבתי את בוודאי זוכרת
וגם אני איני שוכח איך את לי אומרת
כ"כ התגעגעתי אז אולי תחזור
אם רק היית ילדה יודעת איך את בלב שלי נוגעת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.