אל נא הבט בי זו בקשתי
זוג עיניים בכבדות שמטו את מבטן ארצה
עשה בי כחפצך אך אל תאמר לנצר בריות מאום
ואתה לפתע פערת את עינייך הנפת את קודקוד ראשי כלפי מעלה כפי
שחשתי שבדקות אילו אתה אוחז בחיי התחלת מלטש ומקמר את פני
ולפני שחשתי שאתה זומם את זממך שמטת את החומר ארצה ונתת לו
להתנפץ לרסיסים...
אתה פסעת לעבר הדלת והלכת...
פשוט הלכת

ואני שבשעה זו חדלה להיות בובת סמרטוט מרופט התחלתי לסחוט
מעצמי דמעות ולפשוט שכבות של עור מת... ללא רוח חיים שאינו חש
יותר במגע של אדם ואני התחלתי לאסוף עצמי ולטאטא את עצמי מהחדר
שאני נוכחתי להוות את הטינופת שחייה בו הייתי למאכל אדם וכעת
אני לא מוכנה להותיר אחרי רקיק אחד...

כעת הבט בי זו בקשתי
הבט בי כאשר אמנם אכלת מבשרי וזיהמת את דמי את בשרי הטחון את
דמי השותת ואת עצמותיי הגרוסות אך אני... אני הנפתי את ראשי
מעלה קמתי כאדם הקם ממשכבו ושב לחיים.
ואתה תתענג ותתמוגג מן הכאב שאני המשכתי הלאה. ואתה תיוותר
בעולם כיצור שחי אך לא ראוי לינוק ולמוץ מן החיים.