נפגשנו בבית שלה, היה נעים ומאוד נחמד.
שתינו מילקשייק, שרפנו בטעות את המיקסר,
ראינו סרט ואכלנו פופקורן,
שנינו הרגשנו את זה, החזקנו ידיים והסתכלנו אחד על השניה.
אני לא אשכח את הנשיקה הזאת.
היא היתה חלומית, כמו בסרטים.
תפסנו אחד לשני את הראש, והצמדנו את השפתיים...
זה נמשך לשניה אבל הרגיש כמו נצח,
המשכנו להתמזמז עוד כמה דקות
ואז ההורים שלה הגיעו,

"אתה שומר נגיעה!"
"מה?, למה?"
"אמא שלי לא הסכימה שתבוא לפה, 'אני לא רוצה שתהיי פה עם בן
לבד', אז אמרתי לה שאתה שומר נגיעה."
"טוב, אמא שלך צריכה להבין שאת כבר לא ילדה."
"אחר כך."
והיא יצאה מהחדר, זה כל כך כיף להסתכל עליה, היא כל כך יפה.
"גונן, תכיר, זאת אמא שלי."
"שלום."
"שלום."
"אתם נהנים?"
"כן, רואים סרט."
"איזה?"
"לא יודעים, ראינו סרט אחד והקלטת המשיכה."
"טוב, תהנו."
"תודה, לילה טוב."
והיא יצאה מהחדר.
"אני תוהה אם אמא שלך חושדת, איך הקלטת המשיכה בלי שעצרנו
אותה?"
"לא נראה לי שהיא חושדת."
"היא תגלה מתישהו, את יודעת."
"בסדר, רק שיהיה כמה שיותר מאוחר."
"אז איפה הפסקנו?"
"לא יודעת..."

המילים שלה נבלעו בנשיקה, המשכנו להתמזמז וכל רעש מקפיץ אותנו,
רק שאמא שלה לא תתפוס אותנו.

"אביטל."
"מה?"
"בואי שניה."
"כבר באה."

אני לא יכול להפסיק להסתכל עליה, היא כל כך יפה.
אני יודע שהיא לא אוהבת את עצמה, חושבת שהיא מכוערת ומעצבנת.
אבל אני אוהב איך שהיא מחייכת, זה עושה לי טוב על הלב.
אני יודע שזה המשפט הכי קיטשי שקיים אבל זאת האמת.
הנה היא חוזרת.

"היא רוצה שאני אלך לישון."
"עכשיו?"
"כן, אני אנסה לעכב אותה אבל יהיה קשה."
"בואי נצא לטיול."
"בסדר, אבל קצר כי אני צריכה לישון."
"טוב, אני לא רוצה לריב עם אמא שלך בשלב כזה מוקדם."
"אתה לא רוצה לריב עם אמא שלי בכלל."
יצאנו אט, הירח השגיח מעל במלוא הדרו. טוב, בט"ו באב הירח תמיד
מלא.

"אז אני צריכה ללכת לישון."
"לילה טוב, מתוקה."
"אנחנו נתראה עוד פעם?"
"תהיי בטוחה, אם זה תלוי בי אז כן."
"לילה טוב."
"לילה טוב."

והלילה נחתם בנשיקה.

                      המשך יבוא