|
אקום בבוקר
אקלע שתי צמות
אוזניות על הראש
אחשוב רחוק
אלך רחוק
אשאיר ליבי בידך
ויתרתי והלכתי.
אנדוד ואחפש.
לא אמצא.
בתום הנדידה
אשאר בודדה
לא אמצא.
ואתה תפגוש אותה
קטנטונות. קטנה עליי
כמוני אין יותר
וממני נגמר
וגם לי הולך ומתכלה
גם ממך אין יותר
אידיוט מקסים שלי
הייתי יכולה לך אם רציתי.
בחרתי לחדול
לנסוע רחוק ולנדוד
להשאיר ליבי בידך
ובתום המסע... בודדה.
איש אינו מכאיב לה עוד
והיא לא מכאיבה
כבר לא זוכרת אפילו
איך אתה נראה. |
|
|
לכתוב סיפור לפי
רעיון שהיה לך
לפני שנתיים זה
גניבה ספרותית
מעצמך.
חרגול ברגע
טריפוליטאי(?) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.