הטיולים בחשיכה
לא פוסקים מהר,
רק כשמגיע האור,
סימן שעליי לעצור.
טיולים עושים לי החייאה לנפש
הם נמצאים איתי כל הדרך
מסנוורים לי את החשיכה.
העיניים שורפות,
אדומות ודומעות
מספיק חומר להיום.
מספיק בריחות להיום.
לא עוד טיול להלילה.
נגמר לי הכוח לחשוב.
ראשי חשוך
מחשבותיי אפלות
הלב מת בתוך הלילות.
נרקב בתוך הלילות.
נמס מרוב לילות
הלב מת מתוך שתיקה
צונח אל הבור העמוק
וממשיך גם במותו את החושך
עד שאני נרקבת בעולם הזה.
ליבי בעולם הבא
אני בעולם הזה.
ליבי מת, לא קם לתחייה.
אין את מי שיעשה לו החייאה.
אין לי למי לשיר.
אין למי לבכות
אני כבר לא יכולה לבכות
כואב לי הגרון
מרוב האלכוהול
ששרף לי את הלב
ששרף לי, זה כואב
ששרף, ששרף, ששרף.

הגעתי לסוף הטיול...