יובל מישהי / לא גמור |
והרצון לכנפיים,
החושך בעיניים, הכאב בשפתיים
והשנאה שטמנו בך עמוק עמוק.
החורים ברגליים,
הידיים הרועדות, החירות שאבדה מזמן.
הילדות נעלמה ונשארת מדממת,
נשארת כולך - שתיקה.
הדמעות נחנקו לך
נחנק גם ליבך
השתיקה היא היפה לך מכול.
ואיך תשני את עצמך, כשכולך נאטמת
בעודך כל-כך קטנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|