הדם כבר הפסיק לנזול מראשה
דמעות מהולות המסקרה השחורה
יבשו על לחייה ככתמי טיפות מעוצבות, מושלמות
ידיה היפות שרועות היו בחוסר אונים על הקרקע
רגליה משולבות נפולות בעיכול מעוות
צלילי יופיה ומותה התנגנו ללא הרף בכל עבר
כל חמדתה
קנאתה
שנאתה
כיעורה
עזבו את מחוזותיה לעולמי עד
משותקת
נשמתה פרחה לה להיכל הנשמות האבודות;
כשמצאו אותה,
כל שנותר בגופה הדומם
היה
אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.