נטע רד / ילד שלי |
ילד שלי, הם קוראים לך שוב שתרד לשחק בגינה
ילד שלי, איך פחדת תמיד להיות אחרון, אני לא מבינה
איך הצלחת למצוא רגעים של צבע
כשכולם רק רוצים ומנסים
ילד שלי, כשהלכת אתה
נשבר לי הלב לרסיסים
ילד שלי, אני זוכרת הכול, איך סחבתי לך את התיק לגן
איך שחית לבד, איך רכבת על האופניים
איך רציתי שתרגיש אהוב ומוגן
איך בבית כנסת נשאת דרשה בחולצה לבנה ופסים
ילד שלי, כשהלכת אתה
נשבר לי הלב לרסיסים
אני רוצה להגיד אבל אז משתתקת
ילד שלי, יפה ומקסים
כשהלכת אתה
כשהלכת אתה
נשבר לי הלב לרסיסים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|