רחוב סואן והומה, תמונה נעצרת
הכל עומד קפוא במקום
רק את לבושה שימלה אדומה
צועדת-רוקדת היישר לעברי
ושערך השחור מתבדר לו ברוח
כתפך חשופה, פגעה בשלי,
דפים לבנים מתפזרים לכל עבר.
רחוב חוזר לחיים, אך שקט
ועינייך כחולות ממולי.

כותרת קטנה: אחרי ארבע שנים,
בית קטן אך חמים ואת עדיין יפה
יושבת איתי בביתנו שלנו.
שיר רומנטי ברקע (השיר שלנו),
מצלמה מסתובבת מתעקבת לרגע
על רמקול שחור וממשיכה לכלב שחום
השוכב לרגלייך ועולה אל הקיר הכתום
(או כמו שאמרת "כתום וניל")
לתמונה שלנו, מפראג.
ואז פייד אאוט איטי והמוסיקה מתגברת ברקע

קלוז-אפ, הפנים הם שלך ועוברים לשלי
דמעות בעיניי, עכשיו גם באלו שלך
התמונה שוב קפואה,
מי ברז באמצע דרכם והכוס בידי בדרך למעטה
רק את לבושה בשימלה אדומה צועדת-רוקדת
וגפיך לעברי ואז נעלמת.

מערכה אחרונה: אמבטיה לבנה, סכין ארוך וקטשופ שפוך
לא זה דם אמיתי
צילום של ריצפה וגופה שנופלת וסכין ביד המפרפרת,
פנים בצד התמונה, הפנים הם שלי
ואז חושך ושקט.