מור סהר / לפעמים |
לפעמים אני מתקפלת
והופכת לכל כך קטנה
לפעמים שכאילו נותנים לי בעיטה.
והדמעות זורמות לי
והכל
לפעמים גם בלי סיבה.
לפעמים אני מתקפלת
ורק רוצה ללכת
שאומרים לי
את לא פוחדת
כי אני כן
ואין פה מי שעליי יגן.
לפעמים אני הופכת לכל כך קטנה
כי בלב קיבלתי צביטה
כואבת, חרוטה.
ואמרתי לעולם לא אתאהב שוב, בך.
לפעמים שהדמעות נופלות
והעיניים כבר כואבות
לפעמים גם בלי סיבה
לפעמים אני נופלת חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|