אתם חושבים שאתם יודעים למה אני
עושה את הדברים שאני עושה.
ואם אני אגיד לכם שאני לא?
ואם אני אגיד לכם שאני בחיפוש?
חיפוש ארוך, מייגע, מתיש?

אתם לא תבינו אותי, לא תנסו להבין.

אתם חושבים שאתם יודעים מי אני.
ואם אני אגיד לכם שאתם לא?
אם אני אגיד לכם שזו מסיכה?
מסיכה שנבנתה כמצר עם השנים?

אתם לא תאמינו לי, לא תרצו להאמין.

אתם חושבים שאתם יודעים לקרוא אותי.
ואם אני אגיד לכם שאתם טועים?
אם אני אגיד לכם שאתם רחוקים אלפי שנות אור
מלקרוא את הבזקי האושר שבי או את מפלי הצער הגואים?

אתם תנסו שוב לפענח אותי, לקרוע את ליבי לגזרים
ולדרוך עליו, עד שיכאב.

ורק כשתרד דמעה, אתם תבינו ותפסיקו,
מסופקים מסוף החיפוש ומהניצחון שלכם
על החומה שהצבתי ביני לביניכם.