יוסי שווץ / עצב |
קלטתי שאתה בוכה
לפני שהספקתי לשאול מדוע
המראה התמלאה אדים ונעלמת
זהו סיפור עצוב מאד
יותר עצוב מאהבה שלא מומשה
גם יותר עצוב מסיפור על אבדן
אך הגעת אתה עם סיפור אפילו יותר עצוב
ואני חושב שלרגע מתתי
אתה הוא אני
אני כל אחד ואחד
תפסיק לרוץ
אתה נופל
"הנעליים הללו כבדות"
אמר ייאוש בחליפת דקרון
מזיע דמעות הוסיף
"אני יכול להרוג 29 פעמים"
ובעצם הוא רצה למות רק פעם אחת
זהו סיפור עצוב מאד
יותר עצוב מאהבה שלא מומשה
גם יותר עצוב מסיפור על אבדן
אך הגעת אתה עם סיפור אפילו יותר עצוב
ואני חושב שלרגע מתתי
החרסינה נפלה אל הריצפה
והתנפצה לרסיסים
שברת לה את הלב
למה ליצור מחרסינה
למה לברוא אדם עם לב כל כך פגיע
נהייתי יותר ויותר עצוב
ארבתי למחשבות בעזרת עט כדורי
פשוט אך נקי ולא מאכזב
כאשר עמדתי לכתוב משהו יפה
הרגשתי שכבר אין לי רצון לכתוב
והנחתי את העט ונעלמתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|