לילך אבני / זמניים מתערבבים |
כמעט נוגעת באופק,
מדגדגת את הלא נודע...
חשה את העתיד
רוצה לשכוח את העבר...
להשאיר אותו אי שם מאחור
משתוקקת לחיות את ההווה
להיות נוכחת,להיות קיימת.
אלוהים אני כל כך מבולבלת..
רגשות מכול התקופות באות ומגיחות
כמו סביבון ואני האותיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|