אליוש טלבי / אליך יקירי |
קולך - שושנים לאוזניי...
אל מודעותי,
אליך יקירי...
אהבתי.
וגם כשקשה,
תמיד אוהב,
וכשהכעס - עננה אפורה מעלינו,
מאיימת להוריד את הגשם,
נברח מן הסערה אל מחוזות אחרים,
יפים יותר...
יד ביד -
אוחזים.
והולכים על דרך המלך.
אל מנגינת פיך מרחפת,
קולך - שושנים לאוזניי.
ושאותך אוהב,
את אמוני נותנת,
אליך יקירי -
אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|