הוא קם והתחיל להתלבש בלי לתת לי מבט שני. כל הכעס שלי אליו
עבר בשניה ורק הרגשתי אשמה וצורך בלתי מוסבר לשכנע אותו
להישאר.
"מה? אתה כבר הולך?"
הבן זונה אפילו לא הסתובב, התחלתי לבכות. לא הבנתי איך הוא
יכול לעשות לי את זה. כשהוא לא הגיב גם בפעם השניה שניסיתי
לדבר איתו, והמשיך להתעסק עם הריץ' רץ' התקוע של המכנסים שלו
כאילו אני לא שם, התחלתי לבכות שוב, אבל חרישית הפעם, כי לא
רציתי שהוא ישים לב, והלכתי לאמבטיה לנקות את הזרע שלו שהתחיל
לנזול לי בין הרגליים. כשיצאתי מהמקלחת נעצרתי מול המראה, כל
הצוואר שלי היה מלא טביעות אצבעות. נשבעתי לעצמי שאני לא אתן
לזה לקרות שוב, שמעכשיו אני אשנה את החיים שלי. יצאתי החוצה
בהקלה עם הידיעה שהוא בטח הלך כבר. נעלתי את הדלת ונשכבתי על
הספה כל מה שרציתי היה לישון ולשכוח מזה. עצמתי את העיניים
והרגשתי שאני נרדמת ושמחר הכל יהיה יותר טוב, כשהפתיחה של דלת
המקרר העירה אותי. סובבתי את הראש ובפתח של המקרר ראיתי את עוז
שבכלל לא התלבש, מוזג לעצמו יין.
"למה אתה עדיין כאן?"
"תראי אוסי חשבתי על זה בזמן שהתקלחת, ואני מרגיש די רע לגבי
מה שהיה קודם".
אולי אני חסרת עמוד שדרה אבל באותו הרגע זה היה מספיק הרגשתי
שאני יכולה לסלוח לו , אנחנו נשאיר את הסרט הרע הזה מאחורינו
ונחיה באושר ועושר מהרגע הזה ואילך.
"פשוט שאם לא היית מתנהגת כמו זונה קודם אז... טוב אני מצטער
אבל זה לא אני, את הוצאת את זה ממני, אני אף פעם לא כזה".
(הלב שלי = בום)
קמתי והתכסיתי במגבת הרטובה ממקודם.
"אני רוצה שתלך מפה", הצבעתי על הדלת.
"טוב, אבל קודם תסלחי לי ותודי שזו היתה אשמתך".
"אתה דפוק לגמרי!"
"את רואה את שוב מתחילה", הוא חבט את הכוס בעצבנות על השיש
והתחיל להתקרב אלי. הלב שלי נפל, פחדתי שהוא הולך להרוג אותי
ורצתי לחדר השינה כשהוא אחרי. סגרתי את הדלת עליו אבל לא
הספקתי לנעול אותה, והוא התחיל לדחוף אותה פנימה ואני מנסה
לסגור אותה. תוך כמה שניות הוא הצליח לפרוץ פנימה ומצאתי את
עצמי על הברכיים בוכה ומתחננת שלא יפגע בי.
העינים שלו השתנו שוב מאטומות למלאות חמלה כמו קודם. הוא
התיישב לידי וליטף לי את השיער. הוא נישק לי את הצוואר ואת
החזה "את נסיכה שלי, אני לא אפגע בך".
כבר הבנתי שהוא חולה רוח, אבל גם הבנתי שאני קצת חולה בעצמי כי
לא באמת ניסיתי להעיף אותו ממני. הרחקתי אות ממני רק קצת באופן
סמלי והוא התחיל לבכות, "אני מצטער נסיכה שלי, אני כל כך
מצטער...". ניגבתי לו את הדמעות עם האצבע והוא נישק אותי הפעם
באמת. הוא העלה אותי בעדינות על המיטה והתחיל לנשק לי את
הצוואר... את החזה... את הבטן, יורד מטה מטה. זה היה נעים. הוא
פישק לי את הרגליים ונתן לי ירידה מדהימה. כשהוא סיים הוא
הדליק לי סיגרייה ונישק אותי. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות
עכשיו אחרי כל מה שהיה.
הוא שוב התחיל להתלבש .
"מה עכשיו?" שאלתי אותו
"כלום"
"אתה פשוט הולך?"
"אני אחזור מחר".
וככה הסיפור שלנו התחיל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.