ואת נערה
שאינך יותר כאן
שאותך צעירה אזכור.
כי אתנו
כבר לא תזדקני.
קשים הרגעים בהם שמחה במשהו,
בהם רוצה להתקשר
ואין למי,
כי את לא כאן לחייך אתי יותר
והוא צדק כשאמר לי פעם -
שאנשים הולכים ובאים, ורק אנחנו
נשארים עם עצמנו
ועכשיו אני צריכה להתמודד עם זה
שאת נערה
אינך כאן יותר.
ומחר אני עולה אלייך לקבר,
בהלוויה שלך לא הייתי
לא יכולתי להיות, כי בשבילי
עדיין היית בת החיים.
ועכשיו את לא, ואני
צריכה להתמודד עם זה
שאותך צעירה אני אזכור.
כי אתנו
כבר לא תזדקני.
מחר -
בדיוק לפני שבוע נקטפת
והעולם -
בהחלט מקום פחות טוב בלעדייך.
את זיכרונך אני אשמור כאגדה,
יום יבוא ואספר לילדיי
ולילדים שלהם על אותה נערה
יפה וגבוהה וחטובה
נבונה ומלומדת, צנועה וחייכנית,
חרוצה ולומדת
ועל איך שנקטפת כך ברגע
והשארת שובל של לבבות שבורים אחרייך,
על שאף אחד לא מצליח להאמין
אני לא אשכח אותך לעולם ילדה,
את זיכרונך אני מנציחה -
כשלומדת ממך,
אלמד מהטוב שבך,
צנועה אצילית שכמותך,
שיער מבריק וחיוך נוצץ,
צעירה תהיי - תיזכרי
כי אתנו
כבר לא תזדקני.