חלוקה לדמויות ראשיות:
דוד- דוד הוא נער דת, בגיל ההתבגרות.שקט.כפוף לאביו.מרוחק מעט
מהדת,אך מאז שאימו נפטרה חסרה לו דמות נשית בחייו.ומכאן בא
הצורך הרב לחברה. את הצורך למגע עם המין השני בחייו. הוא מוצא
בעינב את מה שחסר לו, את החברה שרצה, דמות מושכת ומעניינת.
אליה הוא רוצה להתקרב.
אבא - דתי לכל דבר. מאז שאשתו נפטרה,לפני כשנה,הוא מטפל
בבנו.הוא עדיין לא התאושש ממות אשתו, ולכן אין לו בינתיים משהי
אחרת.  האבא הוא דמות קשוחה,שמרנית ומבוגרת. אך באותה מידה הוא
אוהב מאוד את ילדו. קשה לו לטפל בדוד באותה צורה שבה האימא
נהגה לטפל בו,מכיוון שהיא הייתה עדינה יותר איתו והוא היה פתוח
יותר איתה, מאשר עם האבא הקשוח והשמרן.
עינב - בת יחידה לאם חד-הורית. חילונית לכל דבר.
פלרטטנית.מרוחקת לגמרי מהדת היהודית. הטיפוס של דוד מרוחק מאוד
ממנה,הסיבה הכי גדולה שהיא מרגישה משתייכת אליו זה מכיוון שהוא
שונה כמוה. היא נדלקת עליו. רוצה לגרום לשינוי בו לגבור.
בהתחלה היא מרגישה כאילו היא משחקת איתו. אבל לקראת הסצנה
האחרונה,כשהוא בורח ממנה,לאחר שראה אותה מפלרטטת עם בן אחר.
לפתע, באותה הסצנה, היא מבינה שיש לה משהו כלפיו.והיא מחליטה
לבוא לראותו בבית אביו.לרדוף אחריו.שיבין שכן יש לו חשיבות
בחייה.

  חלוקה לסצנות סרט י"ב (טריטמנט) :
1. פנים/דירה/יום
אנו רואים שני נרות על שולחן מודלקות.שומעים ברקע אדם דתי
מבוגר מתפלל תפילה של בוקר.ואז רואים את האדם הדתי מתפלל,שמו
אליהו. ליד עומד בנו:דוד. ומצידו השני:ישראל.גם הוא אדם
מבוגר,דתי - חבר של אליהו.
לאחר התפילה, בנו: דוד, אורז ילקוט ואומר לאביו שהוא יוצא.
דוד הוא נער בגיל 16,דתי,רוצה להתקרב לבנות למרות שדתו אוסרת
זאת.
2.חוץ/חורשה - ליד עץ תפוח/ים
-צילומים ברחובות בבני-ברק (בליווי מוזיקה חרדית)-
דוד מגיע לצלו של עץ התפוח בחורשה, שמשקיף על ביתו ונמצא
בגבול: בני-ברק - רמת גן.
דוד מסתכל מסביב בחשש שלא יראו אותו.שולף מתיקו כמה ספרי
לימוד.ואז מגזין עם תמונות של נשים.הוא מסתכל על זה ומחייך.
ולפתע יורדת מהעץ עינב-נערה בגיל 16,יפה ומושכת,חילונית
לחלוטין.
עינב שלא מכירה את דוד, מתפלא לראות נער חרדי מביט במגזין
שכזה.
מתפתח בין השניים דו-שיח בלתי צפוי ומתמשך עם עקיצות מצדה של
עינב,וחשש מצידו של דוד,שמפחד שמשהו יראה אותו מדבר איתה. קשה
לדוד להפסיק את השיחה למרות שהוא מאוד רוצה,כי הוא רואה לבדו
שהוא נמשך לעינב. בזמן הדו-שיח נותנת עינב לדוד את הטבעת שלה
שעליה טבעו את שמה,טבעת שהיא לא רוצה יותר והיא כבר מחליטה לתת
לו, שישמור. לפתע רואה דוד שיורד הלילה והוא חוזר לביתו. עינב
שרוצה לפגוש אותו שוב, צועקת לו את מס' הטלפון שלה - מס' קל.
הוא זוכר אותו בע"פ.
3.פנים/דירה/ערב
דוד ואביו יושבים בבית לארוחת-ערב.הם מדברים על עניין
הבנים-בנות באמונה היהודית.
האבא אליהו מספר לדוד על איך שהוא ואימא של דוד התחתנו, בגיל
צעיר.שהיא הייתה הראשונה שהוא הניח את ידו עליה. אליהו מספר עד
כמה הוא מתגעגע אליה.בסצנה זו אנו מגלים כי שרה, אימו של דוד
נפטרה מלפני כשנה,ממחלה שתקפה אותה.דוד בן יחיד ואליהו מגדל
אותו לבדו בינתיים. בסוף השיחה אליהו דורש מדוד להדחיק
ממחשבותיו כל דבר שקשור לבנות.הוא עוד אדם צעיר ועליו לשלוט
ביצרים שלו!
הוא אומר שאם רוצה הוא יכול להזמין ידידה שלו לבית לפעמים
ברשות הוריה, כי לא כל ההורים מסכימים שבנות יבואו להתארח
בביתו של בן אחר. הוא אומר שהוא היה נוהג לאכול ארוחות יום ששי
עם הוריה של שרה  היא הייתה מדליקה את הנרות והוא היה נושא את
התפילה.
4.פנים/בית-ספר חרדי לבנים/יום
דוד יושב בכיתה והמורה מדבר על:אדם וחווה.
המחשבות על עינב רודפות את דוד בראשו.הוא לא מפסיק לחשוב
עליה.
5.פנים/דירה/יום
הוא חוזר לביתו ומתקשר לעינב.אחרי התלבטויות קצרות.הוא זוכר את
מס' הטלפון שלה בע"פ. הם עושים שיחה קצרה וקובעים להיפגש אצלה
בעוד מס' דקות.היא אומרת לו איפה היא גרה. דוד בהתחלה נראה
כאילו הוא חושש לצאת, אבל לבסוף הוא יוצא.
6.פנים/דירה של עינב/יום
-צילומים ברחובות ברמת-גן שמראים את ההבדל מבני-ברק (בליווי
מוזיקה)-
דוד נפגש עם עינב בביתה.היא לבד בבית.  אימא שלה עובדת. גם היא
בת יחידה. רק שאביה עזב את אימה כשהיא הייתה בת 3. היא חייה
חיים צנועים, בדירה קטנה.
היא מציעה לדוד לאכול ולשתות. הוא מסתפק במים. ואז היא מציאה
לו תפוח - בקטע זה אנו רואים שדוד לפתע רואה אותה בדמיונו כמו
חווה שמפתה את אדם בתפוח.
(קטע פורמאליסטי מהיר)
הוא נסוג ממנה מעט,ואז מתעשת-חוזר לעצמו.
עינב שואלת אם היא תראה את הבית שלו מתי-שהו. דוד מציין את
העובדה שיכול להיות שבגלל שהיום זה יום ששי בערב, אולי היא
תוכל ולהדליק נרות.אך זה דבר שלא נהוג כ"כ ואביו לא יראה את זה
בעין יפה.
עינב מבינה. ואז היא חוטפת לדוד את הכיפה מהראש במהירות והוא
מנסה לקחת אותה בחזרה והיא מתחמקת ממנו. עינב בורחת ממנו עד
שנצמדת לקיר המטבח. דוד נצמד אליה,לוקח את הכיפה. ואז היא
נותנת לדוד נשיקה על השפתיים. דוד  שהכיפה כבר הייתה בידו -
נבהל. הוא נסוג אחורה לאט לאט,ואז בורח החוצה מהדירה.
עינב רודפת אחריו. הוא רץ ומגיע לרחוב.
חוץ/רחוב ברמת-גן/יום
שם עינב מסיגה אותו תופסת אותו ומסובבת אותו אליה-הם מסתכלים
אחד על השני , והם מתנשקים שוב. הפעם נשיקה יותר רצינית.
כאן רואה אותם מתנשקים חברו של אבא של דוד-ישראל, מסצנה מס' 1.
דוד ועינב לא שמים לב שהוא מסתכל עליהם.
7.חוץ/רחוב בבני-ברק/שקיעה
אחרי כמה שעות שהיה דוד עם עינב הוא חוזר הבייתה - כשהשמש
שוקעת.
הוא עולה במדרגות לדירתו, ורואה בדיוק את חברו של אביו יוצא
מהדירה.הוא אומר לו שלום, ונכנס לדירה.
8.פנים/דירה/שקיעה
אליהו מחכה לדוד בדירה,כועס מאוד.החבר סיפר לאליהו את כל מה
שראה.
בתחילה האבא שואל אותו איפה הוא היה? ואז כשדוד משקר אליהו
אומר לו שהוא יודע את האמת. דוד משפיל את מבטו.אחרי שאליהו
צועק על דוד הוא אומר לדוד שלא יספר על זה לאיש ושאם אימא שלו
הייתה חיה לראות את היום היא הייתה מתאכזבת ממנו מאוד.
דוד מתעצבן על מה שאמר, ונכנס עם אביו לעוד ריב,כשבריב דוד
מצדיק את מעשיו.
האב מתעצבן, הריב נהיה יותר אגרסיבי. דוד מנסה להגן על עצמו
בעזרת העובדה שעינב אפילו לא נערה-דתייה,ככה שאין לו ממה לחשוש
ועובדה זאת אף יותר מעצבנת את אליהו.
דוד מפסיק לצעוק באמצע ויוצא מהדירה ,החוצה לרחוב,הוא טורק את
הדלת מאחוריו.
9.חוץ/רחוב בבני-ברק/שקיעה
דוד יוצא לרחוב,לא יודע לאט ללכת,הוא נסער ופגוע.הוא מחטט
בכיסים ומוציא מהכיס את הטבעת שעינב נתנה לו. הוא מסתכל
עליה,ומחליט ללכת לעינב.
10.פנים/דירה/שקיעה
בדירה רואים את האבא הולך הלוך-חזור,חושב על המעשיו.הוא
בדילמה. הוא נעמד מול התמונה הגדולה של אשתו המנוחה שנמצאת
תלויה על מדף,כשלצידה שני נרות דולקים.
הוא מדבר לתמונה ושואל :"מה עשיתי?" "אולי טעיתי במה שאמרתי
לו" "לא הייתי צריך להיות כ"כ נוקשה איתו". "מה את היית עושה
איתו במצב כזה?"
והוא אומר לתמונה כמה שהיא (אשתו) חסרה לו. הוא נוגע בתמונה,
בפניה של אשתו.ומסתכל עליה בעצב.
11.חוץ/רחוב ברמת-גן/ערב
דוד הולך ברחוב,לכיוון ביתה של עינב, ולפתע רואה את עינב עומדת
על המדרכה שבכביש מולו, ומפלרטטת עם עוד בחור בן -
גילם,חילוני,שיושב על מעקה לצד הכביש. הוא מסתכל עליה ורואה
כיצד היא צוחקת ומפלרטטת איתו בדיוק באותה הדרך שהיא פלרטטה
איתו.היא אומרת משפט ספציפי שהיא אמרה לו. דוד רואה את זה נסוג
קצת אחורה ובורח שוב.
עינב שרואה את זה בזווית עינה, מתחילה לרוץ אחרי דוד, תוך כדי
שהיא צועקת לו שיחכה לה. היא רואה שהוא נפגע. בשלב כלשהו היא
נעצרת ומסתכלת עליו רץ. בורח ממנה.
12.פנים/דירה/ערב-כניסת השבת
האבא ,אליהו עומד מול השולחן הערוך לשבת. מפה לבנה,כוס יין,חלה
באמצע. ושתי צלחות,ספר תנ"ך פתוח על הצלחת של אליהו.האבא באמצע
התפילה של כניסת השבת.ואז בדיוק דוד נכנס באמצע התפילה, כשהאבא
קרוב לסיימה.
דוד נכנס וסוגר את הדלת מאחוריו באיטיות ובשקט. דוד מביט באביו
מתפלל,
דוד ואליהו אומרים ביחד "אמן" כשהתפילה מסתיימת.
(כאן מתחילה מוזיקת רקע אינסטרומנטאלית ,איטית ומרגשת)
דוד הולך ומתיישב לצד אביו בשולחן. אביו בראש השולחן ודוד
לימינו של אביו.
דוד מניח את ידו על השולחן ואליהו מניח את היד שלו על היד של
דוד - קירבה בין השניים.
לפתע נשמעת דפיקה בדלת.דוד בא לקום לפתוח את הדלת ואביו עוצר
אותו ושם את ידו על כתפו של דוד ומוריד אותו בחזרה לשבת
במקומו.אליהו קם לפתוח את הדלת. הוא פותח אותה ובחוץ עומדת
עינב.
עינב משפילה את מבטה למול אליהו,היא חוששת לתגובה קיצונית מצד
אליהו.
אליהו מפנה הדרך,זז לשמאלו, כדי שהיא תוכל להיכנס גם פנימה.
עינב מתקרבת באיטיות פנימה, היא רואה את דוד יושב בצד
השולחן.דוד ההמום מחייך אליה וקם ממושבו לקראתה.
הם מתקרבים אחד לשני. אך שומרים על מרחק מסויים.
אליהו מסתכל על שניהם,אין לו חיוך על פניו,אך יש לו הבעה
שאומרת שהוקל לו !
ואז אליהו סוגר באיטיות את הדלת של הבית
- קטע שיצולם מבחוץ לבית.כאילו הוא סוגר את הדלת בפנים שלנו.
המסך נהיה שחור. והסרט נגמר.





הערה: כדי לבסס את התסריט עצמו על אמת מלאה, עליי לשאול מס'
שאלות אדם שמבין בצורת החיים של האנשים הדתיים בבני-ברק.
חשוב לציין: האב והבן לא חרדים, אלא דתיים - שומרי מצוות
ומאמינים הדוקים. האב מאמין שעל בנו לא לקיים יחסי מין לפני
הנישואין.
לכן, יש כאן מס' קטעים שלא היו הגיוניים בנוגע לחרדים, אבל
בנוגע לדתיים הם כן.