עוד בוקר חדש, מבטים מצטלבים,
הלב דופק, כל הגוף מכאובים.
אך נחקק בקרבי, בכל נים, בכל גיד,
שמחר אגיד זאת, מחר אגיד.

מילה מגומגמת, חיוך נבוך,
מחשבות נשרכות אל תוך לילה ארוך,
סיפורים נרקמים, מייחלים לעתיד,
ומחר אגיד זאת, מחר אגיד.

עוברים הימים, נשקו על כתף,
עיניו מאירות, אך חיוכו כבר עייף,
ואין עוד מנוס, אין גם מה להפסיד,
לכן מחר אגיד זאת, מחר אגיד.

מחליפים עוד מילה, מחסירים פעימה,
מנסים להמשיך, שוב נופלת דממה,
והפעם הוחלט, רק ליבי זאת יעיד,
שמחר אגיד זאת, מחר אגיד.

בין עצים לוחשים, מודעות מודבקות,
דמעה מלטפת שפתיים סדוקות,
ואני כבר יודעת, בצל שקט מחריד,
שמחר לא אגיד זאת, מחר לא אגיד.