איך את יכולה?
את יודעת כמה אומץ,
כמה תעוזה,
וכמה ביטחון עצמי
הייתי צריכה בשביל להתקשר.
את יודעת שאני לא עושה דברים כאלה.
ובכל זאת,
מהרגע שבאת,
ידעתי שאין לי סיכוי.
אני לא מדברת על משהו רציני.
אבל רציתי איזה ידיד
שלא מחשיב אותך קודם.
רציתי מישהו שיהיה ידיד שלי,
שלא תהיי קשורה אליו.
כי כשאת שם,
תמיד ידברו אתך.
את כריזמטית,
מעניינת,
יש לך חוש הומור מצויין.
ואני?
אני בסדר.
אני יכולה לשוחח עם אנשים.
אני יכולה להקשיב,
הו,
להקשיב במיוחד,
כי בזה אני הרי הכי טובה.
אבל אין לי את התכונה של להיות צ'ארמינג.
ולך יש.
ולכן,
אני לא מבינה איך יכולת.
ועוד תהיה לך החוצפה להכחיש.
תגידי שזה לא,
ושזה זה סתם,
ושאני מגזימה,
ושזה אשמתי.
ואת יודעת מה הכי גרוע?
אני אאמין לך.
כי גם עליי הקסם שלך עובד.
וזה לא פאקינג פייר.