רדיו ישן מנגן לי השמעות בכורה
במכוניות יפניות של אחרי מלחמת העולם השניה.
המלחמה כמו פפירוסים שרופים
מנגנת לי מכתבים לאמא, שאם היה לי אומץ
הייתי מוציאה מהקפסולה גם עכשיו.
הקרון מטרטר אותי
ונערה עם עיניים מתמשכות יוצאת.
חצאיות ורודות ותחרה בצדדים
זה אופנה של שנות ה-40.
הארון חומק מידיי ומתגלגל במדרון.
ורוד לא רואים בסרטים זרים של שחור לבן,
ובכל זאת.
אני מגיחה מהארון אל מלחמת עולם צבעונית
והרדיו קופץ לקלסיקות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.