נשים רצוצות מכבות עליי קטורת
ועשן כחול מקבע אותי ברצועות דגל קצרות,
לתהום מאה-עשרים הכיסאות.
הגרפיטי מחמם לי את הלב
ביריות תותחים בוערים -
המהפכה כמו שובלים ארוכים
מושכת אותי לצד השני.
אני נשסעת בפתקים לבנים, כמו תכריחי המאה.
האלכוהול בצבעים של שחור-לבן
אדום-ירוק,
אבל ההמון משקה אותי בערק עם הידיים.
מפיל.
גבר בג'ינסים ברלינאים מפשיט אותי,
ומטיח אותי על קירות הארמון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.