איך האהבה הזאת מחלישה
לי את הגוף
ומחזקת את הנפש.
הגוף שצועק שהוא לא יכול יותר,
הוא לא אכל מספיק היום בשביל להתמודד,
להכיל בתוכו את כול הרגש,
סחרחורות, חולשה וחוסר פוקוס בעיניים.

והלב
שלו אין גבולות
אין לו סוף
מנסה להגמיש את עצמו כדי להכיל
כל כך הרבה.

מילים מיותרות
במבט שלך, בנשיקה.
אני מבינה הכול, אני מרגישה הכול
אני לומדת אותך מחדש
כול פעם קצת יותר.

מתרגשת
מכול דבר חדש וישן.
כלום עוד לא מוכר,
רק מרעיד אותי ומצמרר.
הרבה מאהבה
וקצת מפחד.

איך זה שכך גרמת לי להרגיש?