ארבל הכרמלי / מאותו היום |
כלל לא ידעתי הציפור
אשר הגיעה מרחוק;
מארץ נוכריה -
בגיל ובצחוק הייתה מלאה.
כאשר אל עיניי נתגלתה -
מיד התרחשה בנפשי ההצתה
וברוב מאור ושמחה
התבשמתי מריחה.
בלי שום משחקי ביישנות ומחבואים
התמלאנו ששון ואון מכל המזמוזים
ולצלילי התשוקה שרחשה
נהייתי כפרת תאוותה.
מאותו היום, מאותו הלילה
היא ואני הרבה ביחד;
לפעמים אוהבים, לפעמים מתקוטטים;
ממש מזכיר לי את האנשים הנשואים.
03/08/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|