השמש מאירה
מבעד לעננים האפורים
עם כוס קפה מביט לשמיים
רוח מלטפת ת'פנים
זאת רוח של אביב
ממלאת אותך מבפנים
מרגיש כבר את הים
את החוף את הגלים
ים מריח טוב יותר בחורף
תמיד רוצה את מה שאין
השמש מתחזקת
כבר קשה להתבונן

לוגם מהקפה
מבט חוזר למאוזן
רואה אותה לראשונה
מאז שאני כאן
מן עוף מוזר כזה
נראית קצת לא קשורה
פתאום עכשיו זה צד אותי
מעניין מה הסיפור שלה
ברחוב היית חולף דרכה
אולי מסתכל אולי מרחם
אבל כאן בדונם המרובע הזה
אפילו לה יש שם

מבט למטה מגלה
שהקפה נגמר
מושך כמה שניות
רואה כבר מאוחר
נפרד מהשמש ומהרוח
וחוזר בצעדים שקטים
לשמש הפלורוסנט המאירה
מבעד לענני השיש האפורים

15.02.2006

נכתב בעקבות בקשה של חבר
שאכתוב שיר עם המשפט:
"שמשות הפלורוסנט הפציעו
מבעד לענני השיש האפורים
להאיר את אורו של יום קודר חדש"