אביב וסתיו / נושבת |
רוח נושבת
מעל
דעתה שוממה
צורבת אותה חמה
היא כמדבר סיני
כארובות עיניי
המביטות בשמי שרב
בואכה ארצות ערב.
ארץ לא נושבת
דעתה פורה
דרכה ברה ישרה
צורבת אותה התובנה
היא כגן פורח
כמלון לפני אורח
10-7
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|