|
"ידעתי ש
אני שייכת לקהל ולעולם,
לא בגלל ש
הייתי מוכשרת או יפה,
אלא בגלל ש
מעולם לא הייתי שייכת ל
שום דבר או
שום אדם".
מרלין מונרו
אני מביטה על
עצמי
מביטה על
נשים ב
מבט (כמעט)
אנתרופולוגי,
מרותק
ומרוחק
כאילו אני
לא
שייכת ל
קבוצה הנחקרת
אני היייתי בת
שש
אתה היית
בן
הבנתי מהר
מאוד
מה עליי
לעשות
או
אני הייתי בת שש
אתה היית בן
גילי
כפול
שלוש
אני זוכרת שב
מצולות התודעה הילדותית
התבגרה
ההבנה
פשוטה וקרה:
הכוח
נמצא אצלי,
ב
ידיים שלי
(טוב, לא ממש
בידיים)
או
אני הייתי בת שש
אתה היית חייל
(ואל תבכי ילדה)
איזה מין
יחסים מוזרים
לא תיארת ל
עצמך שהיה בי
חלק שרצה
בזה
יותר ממך
ואפילו
כולנו חכמות
כולנו נבונות
כולנו
יודעות את ה
תורה
בשנים הכועסות
כעסתי
עד שאזלו לי
ונזלו לי
כל הכעסים כולם
כעת אני
מפוייסת
ומלאה
חמלה
ג'ודי פוסטר הצעירה
ממלמלת ב
קול מלא
אוויר דרומי
"ד"ר לקטר
ד"ר לקטר"
והכבשים
שותקות |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.