גבעולים שפופי קומה בשדמה האדומה
מתכנסים יחדיו ועלוותם הריקה מירוקה
כפופי ראש מסתתרים מהחמה הכתומה
צופים בתוגה ברגבי האדמה החומה
אמא איכרה אמש רסיסי מים בזקה
על הגבעולים הגאים, זקופי הקומה
אבא איכר דישן אדמתם
בדמדומים פסעו חבוקים שובה אל בקתתם
רוח ערביים נשבה, פיזזה בגבעולי השדמה
הסנוניות צייצו רינתם בתוך השקט המוזר
בבקתתם אמא איכרה ואבא איכר לוגמים מהמרק החם
היום חסר, נגרע - ואור האח במעונם הדל עומעם
החמה גוועה וליל השחור עלה
גבעולים איכר ואיכרה נמים בנחת על יצועם
רשרושי פסיעות בהס ליל השדמה
שחור הליל האדים לקול גוויעה נאלמה, עלומה
האור הפציע, בוקר עלה, השדמה הוארה
מעל פני אמא איכרה החיוך לא מש, בוקר חדש
חיוך על שפתה, עינה פקוחה, לחיה קפואה, שכובה
גופה כוסה רביבים מהולי דם גרונה המשוסף
אבא איכר נשא את גופה, דמה דישן אדמה
פניו קודרות, עיניו מפולבלות, מלחלחות
גיבב עפר בידיו וכיסה את גופתה, ספד בקול רעדה
רק הגבעולים ידעו שבאלו ידיו נפח את נשמתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.