New Stage - Go To Main Page

מיקי סייג
/
כמו סיפור ילדים

זה סיפור על ילד שאהב את הילדה הכי יפה בגן. אבל הילדה הכי יפה
בגן לא אהבה אותו. בעצם, היא אפילו לא ממש הכירה אותו. ישב
הילד וחשב, כיצד יוכל לגרום לילדה הכי יפה בגן לאהוב אותו כמו
שהוא אוהב אותה. לבסוף עלה בראשו הרעיון לתת לה מתנה. כעת
הבעיה הייתה איזה מתנה להביא לה. הילד חשב וחשב, אך לא הצליח
למצוא שום מתנה שתהיה יפה כמוה.
יום אחד בבוקר, כשהיה בדרך אל הגן עבר ליד שיח ורדים. היו שם
ורדים לבנים, ורדים ורודים וכולם היו יפהפיים, אך בין כל
הורדים האלה ניצב לו ורד אדום בודד שהיה היפה מכולם. הוא היה
גדול יותר משאר הפרחים, וצבעו האדום בהק באור השמש. בעיניו של
הילד, יופיו של הורד הזה השתווה ליופייה של הילדה. בזהירות שלח
את ידו אל תוך שיח הורדים, ולמרות שנשרט מעט מן הקוצים הצליח
לקטוף את הורד האדום.
כשהגיע הילד לגן, ראה את הילדה הכי יפה בגן יושבת לבדה על אחת
הנדנדות שבחצר. הילד ניגש אליה והושיט לה את הורד האדום שקטף
למענה. הילדה הביטה בורד וצבעו החזק כמעט שסנוור את עיניה. היא
הוקסמה מיופיו של הפרח ושמחה על המתנה, אך כשרצתה לקחת אותו מן
הילד נעקצה מאחד הקוצים שבגבעול. כעת למרות שרצתה לקבל את
מתנתו של הילד פחדה מכך.
לקח הילד את הורד ובעזרת אצבעותיו תלש את אחד הקוצים שבגבעול.
הוא אחז בקוץ ונעץ אותו בחוזקה בזרועו השמאלית. הכאב החד של
הקוץ הננעץ בבשר סחרר מעט את ראשו של הילד, אך הא נשאר עומד
זקוף כשבכף ידו השמאלית הוא מחזיק את הורד, ובזרועו השמאלית
נעוץ אחד מקוציו. כעת שלח שוב שתי אצבעות אל הגבעול ותלש קוץ
נוסף. ושוב נעץ את הקוץ בזרועו, גל כאב נוסף שטף את הילד וטיפת
דם ניגרה מזרועו. כך המשיך הילד עד שהוריד את כל הקוצים מן
הורד, וכשסיים הייתה זרועו מכוסה במרבד קוצני. הילד הביט על
הגבעול וכשהיה בטוח שאין יותר קוצים הושיט אותו שוב לילדה הכי
יפה בגן. הילדה אחזה את הורד בין אצבעותיה וקירבה אותו אל אפה
כדי להריח אותו, אך כאב חד באחת מאצבעותיה גרם לה להפיל אותו.
הילד הרים את הורד מן האדמה וליטף בעדינות את הגבעול. כעת
הרגיש שעל הגבעול יש עדיין קוצים, קוצים קטנים, כמעט בלתי
נראים, אך חדים יותר מן הגדולים. כעת אחז את הורד בידו הימנית
ובעזרת קצות ציפורניו של ידו השמאלית תפס את אחד הקוצים הקטנים
ותלש אותו מן הגבעול. הקוץ החד שננעץ בזרועו הימנית גרם לילד
כאב גדול יותר מן הקוצים הגדולים, והילד כמעט ונפל מרגליו, אך
הוא לא הפסיק. לאט לאט תלש את כל הקוצים הקטנים מן הורד ונעץ
אותם בזרועו. כשסיים הייתה זרועו הימנית מלאה בנקודות  אדומות
קטנות של דם, שסימנו את מקום הימצאם של הקוצים הקטנים. כעת היה
בטוח שהורד נקי מקוצים, ובפעם השלישית הושיט את הורד לילדה הכי
יפה בגן. הילדה אחזה את הורד וקירבה אותו לפניה, עד שעליו של
הפרח דגדגו ברכות את אפה. היא עצמה את עיניה ושאפה שאיפה עמוקה
מריחו. אך משהו לא היה בסדר, ריחו של הורד לא היה כמו שציפתה.
הילדה פקחה את עיניה והסתכלה על הורד, אך כעת הוא גם לא היה
יפה כפי שהיה בהתחלה. הילדה הסתכלה על פניו המאוכזבות והכאובות
של הילד, ועל זרועותיו המכוסות בקוצים ובדם וידעה מה עליה
לעשות. בעדינות, כמו שרק לילדה בגן יכולה להיות, שלפה בעזרת
ציפורניה את הקוצים הקטנים מזרועו של הילד, ואחד אחד החלה לחבר
אותם בחזרה למקומם הטבעי בגבעול. כשסיימה עם הקוצים הקטנים
החלה לשלוף את הקוצים הגדולים מזרועו השמאלית, וגם אותם חיברה
בחזרה לורד האדום. כשסיימה היו זרועותיו של הילד נקיות מקוצים,
ורק טיפות קטנות של דם נשארו עליהן כזכר. הילדה כרעה על ברכיה
וחפרה גומה קטנה באדמה, היא שתלה את הורד באדמה וכיסתה את
הגומה בחול. כעת עמד הורד זקוף במרכז חצר הגן, ויופיו חזר
להיות כפי שהיה בהתחלה. הילדה הזדקפה על רגליה, הביטה לעיניו
של הילד וחייכה. הילד, שידע שהילדה הכי יפה בגן אהבה את מתנתו,
חייך אליה בחזרה. הילדה אחזה את ידו המדממת של הילד ושילבה את
אצבעותיה באצבעותיו. וכך, משולבי ידיים, הם נכנסו ביחד לגן,
משאירים מאחוריהם את הורד האדום, כשרק שביל קטן של טיפות דם
מחבר בניהם לבינו.‭



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/5/07 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי סייג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה