ירדו לה דמעות...
"אני לא יכולה בלעדיך", היא צרחה.
אבל... הוא לא שמע.
היא הסתכלה על הדלת, כאילו ניסתה לגרום לה להפתח, אך לשווא.
היא חיכתה שהוא יבוא, אבל הוא לא בא.
הדמעות לא הפסיקו לרדת.
היא קמה מהמיטה והתחילה להסתובב בחדר, להיזכר מה קרה בכל מקום
בחדר הזה.
"אני לא יכולה בלעדיך", היא צרחה, "תבוא כבר".
אבל... הוא לא שמע.
דממה שררה, היא חיכתה לדפיקות בדלת.
אבל... הוא לא בא.
"אתה כל כך חסר לי", לחשה, "אני כל כך אוהבת אותך..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.