[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דולי נטיב
/
בובת ראווה

כשהיא מסתכלת במראה,

לא באמת אכפת לה.

כשהיא הולכת ברחוב,

אנשים לא באמת מסתכלים.



אז איך את יכולה להבין כמה את יפה?



אפילו בובות הראווה מקנאות בך כשאת עוברת למולן,

אבל הן לא יכולות לדבר.



הכאיבו לך

ופצעו אותך מבפנים,

עכשיו את רק פוצעת את עצמך.



ציפורנייך החדות

קורעות את ליבך

אז איך את יכולה להבין שמגיע לך יותר?



והוא אהב אותך,

אך לא ידע איך לומר לך,

הוא כאב אותך,

הוא בכה אותך.



כשהיא רואה אותו היא לא באמת מסתכלת,

כשכואב לה,

היא לא באמת בוכה.

כשהיא גאה,

היא נובלת.



היא סובלת,

אבל לא באמת אכפת לה.



אז איך את יכולה להבין כמה את נפלאה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל בבוקר כשאני
קם למה מיקי לא
קם איתי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/7/06 12:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דולי נטיב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה