היה הייתה ילדה יפה,
לפחות מראות עין של מישהו אחר.

אותה הילדה הייתה מאוהבת בעצמה כל כך שהייתה מבלה שעות מול
המראה, מודדת את בגדיה ומשבחת את שלמותה שוב ושוב. מלאך אחד
קטן התעצבן מיהירותה של הילדה והחליט ללמד אותה לקח חשוב, הוא
ניפח אותה עוד ועוד ועוד, אך רק היא יכלה לראות זאת וחבריה
חשבו שהשתגעה. הילדה רצתה לחזור להיות מה שהייתה בעבר והכניסה
את עצמה למשטר, ירדה קילוגרם ועוד אחד ועוד אחד, הקילוגרמים
ה"עודפים" התנדפו ממנה כמו בושם זול.

אך מבחינתה זה לא היה מספיק, היא עדיין יכלה להתגלגל ברחובות
כחבית ענקית. היא שנאה את עצמה, הו כמה ששנאה, אך כדי לחזור
למה שהייתה היא הייתה צריכה להמשיך במשטר. חבריה הטובים
בניסיון כושל לעזור דיברו עם הוריה, עם היועצת ובכלליות כול
אוזן קשבת.

המלאך הקטן ראה את כל הסבל אשר עוברת הילדה והתחרט על מעשיו,
הוא החזיר את הילדה, שעכשיו כבר הפכה לנערה, לקדמותה. אך בשל
השנים הרבות של השנאה העצמית זה לא עזר, הילדה עדיין ראתה את
עצמה כמפלצת והרגישה לא שייכת בתוך גופה שלה, בתוך עורה. וכול
עוד היא יכולה לתקן את המגרעות היא תעשה כן.
מאז ועד היום למרות כל החברים, הרופאים, הפסיכולוגים
והטיפולים, היא עובדת על תיקון המגרעות,
מבצעת שינויים, מנסה להרגיש שייכת בעורה, וכך היא תמשיך עד קץ
הימים.