New Stage - Go To Main Page

חיים נוי
/
החמנייה


החמנייה זוהרת בשדה קוצים דרדר,
מפנה פניה לחמה עד אשר תגהר.
תעלם בזה האופק תבוא האפלה,
נפלו פניה ובעצב באה חשכה.

רוח קלילה תלטפנה - ברון חלוש תנעים,
האתמול תשכיחנו, המחר תשבחו.
לה אפס כוחה גם רצון לשרוד,
בתוך ליבה פנימה - לשם מה לה עוד.

שוב עולה השחר והאור מפציע,
לזו החמנייה אורה קרנה מגיע.
מפנה פניה לחמה ברוך כמתמסרת,
תשכח סבלה וכאבה- אותו תדיר עוברת.

    24.9.85
       כי כחמניה היא:  בהערכה רבה לענבל פישר  



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/5/07 20:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים נוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה