זה לא שיר על מילים אצילות,
לא שיר על הדי מלחמה,
גם לא על "יפי הבלורית והטוהר"
שהפכו רק היום לתמונה.
נספר על משפחה שאוהבת,
כלבם המצפה לשובם,
חברה בעורף שכל יום מתקשרת,
חבריהם שנזכרים בם עכשיו.
למען כל הדברים האלה,
נשבעו לחזור בחיים,
למען כל הדברים האלה,
הם קמים, מסתערים, ונופלים.
זו לא מלחמת קיום,
לא בשם "הגמול והזכות",
כמו ניסו להזכיר שלא הולך ופוחת,
גם הדור שלנו יודע למות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.