[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הילה טל
/
כשיובלי רואה את הצל שלי

יובלי שותקת כשהיא רואה את התמונות שלו תלויות לי על הקיר.
יובלי שותקת ואני מחייכת אליה חיוך עקום ומורידה אותן בעדינות
אחת אחת מלוח השעם הגדול.
יובלי שותקת כשאני מניחה אותן בסלסלת עץ.
יובלי שותקת כשאני מניחה אותה מעל הארון.
יובלי שותקת כשאני מנגבת דמעה.

געגוע הוא כמו גידול ממאיר. הוא מתבשל בפנים לאט לאט, ובלי
שאני שמה לב אני נחנקת.
יורדת שישה קילו, ישנה 17 שעות ביממה, רבה עם כולם, מסתובבת עם
עיניים אדומות ונפוחות, לא מתקלחת כבר שלושה ימים.

יש נשיקות שאין להן מחיר, חיבוקים שנשארו רק זכרון מתוק.
הריח שלו דבוק לי לכל מקום,
או אולי פשוט טבוע עמוק בתוכי.
נהייתי ביצה מטונפת.

החיוך שלו בוער לי מפנים ואני רוצה להקיא אותו החוצה.
צמרמורת של מגע שלא ישוב.
הוא כאן והוא שם והוא לא פה באמת.
אף פעם לא קרוב מדי.
אף פעם לא מספיק קרוב.
אף פעם לא איתי.

יובלי נאנחת בשקט.
היא זוכרת.
פעם היתה מישהי...
היא היתה...
אני.


28.7.06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול
כל צרותיי נראו
רחוקות לאללה
עכשיו זה נראה
כאילו שהן כאן
להישאר
או - אני מאמין
באתמול


פתאום
אני לא חצי האדם
שהייתי
יש צל תלוי
מעליי
אוי - אתמול בא
פתאום



נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית".


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/07 23:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה