[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מורגן אלן
/
סיפורי לילה

שעת לילה מאוחרת, ובזמזום עובר חרק דרך חלון פתוח לרווחה אל
תוך חדר מואר. מקור האור בשלושה כדורים בקרבת התקרה, והוא מפזז
סביב כולם. שיכור מהזוהר הצהוב והלוהט, נוחת על אחד הכדורים
הללו, נכווה וממשיך לחוג סביב אחר, מחולו המטורף מתקבל
באדישות. החרק מתעייף במהרה, נח על הרצפה, משתלב באבנים על
המרצפות. רחוק מהחום המשכר, חשוף לכל כלי שבו יבחרו לחבוט בו.
יצור מסכן זה שוטה הוא הנתון לפיתויים כה רבים. עף לו באוויר
הלילה הקר וסביבו אינסוף ריבועי אור, כולם חמים ומזמינים,
ומכולם בחר דווקא בזה. נכנס פנימה אל מרחב מרובע, וודאי מסנוור
בלובנו, להוט להתקרב לדבר הזר הזה, החם, המעוור.
בכמה ריבועי אור ביקר הברנש המכונף הזה לפני שביקר בריבוע
הנוכחי? מכמה חמק בהצלחה, מדושן מעונג על הביקור המוצלח?
ומאילו חמק בעור שיניו תחת הבטחה שלעולם לא יניח לעצמו להתפתות
שוב? אין זה משנה שהרי ברור כי הבטחה זו לא החזיקה מעמד אף לא
יום אחד, מפני שבלילה הבא שוב נמצא באוויר, עסוק בחיפושיו
הקטלניים. הפעם החיפוש נושא פירות טובים והוא נשאר ללא פגע
דקות ארוכות, בזכות גודלו הבלתי מאיים. זהו אחד צעיר ולא
מיומן, לא כגדולים ממנו שזוכים להתחמם היטב תחת המנורות בשל
גודלם המרתיע בנות אנוש ומונע מהן נקיטת פעולה. אמנם הענקים
המיומנים הללו לעיתים קרובות מתקשים להתיק עצמם מהחום וכך
מוצאים את מותם בצלייה.
סופים לא תמיד טובים הם, ובעיקר לא של החרקים הליליים הנהנים
לפלוש למאורות אדם, בין אם הם נאי מימדים ומרתיעים ובין אם הם
קטנים וזריזים. ידם של בני האנוש תמיד תונח על איזו נעל, ואלה
הפחדנים יותר ישתמשו בתרסיס. מן התרסיס קשה יותר לחמוק, האדים
האיומים גם אם לא תמיד יעילים מתפשטים במהרה בכל המרחב, ואילו
הנעל מוות בטוח היא, אף שממנה קל יותר לברוח. מכיוון שהחרק
המדובר היה צעיר לא נתנסה עדיין בכל המלכודות הטמונות בתוך
מלבני האור של האדם, הוא נח בשלווה תמימה בפינתו שעל הרצפה.
חסרו לו התמרונים של חרק בוגר ומנוסה, אם כי הצטיין במהירות,
ומהירות גורם מכריע היא. אבל הוא היה טיפש, תכונה מסוכנת למדיי
כשחייך תלויים במידה כה רבה ביכולת. כנפיו הזהובות נהנו מחום
האור ואילו היה מסוגל לכך היה מצמצם את הזגוגיות השחורות שהיו
עיניו כפי שעושה חתול בעת שהוא נהנה. הוא היה מסופק מהערב,
ממציאתו המוצלחת, ולא שש לתת את דעתו לאיום שריחף מעליו בדמותה
של נעל. היה זה מאבק קצר ומהיר. הוא הספיק אף להתעופף מרחק
פעוט בטרם רוסק על הקיר. כל חרק בוגר היה נוחר בבוז נוכח מותו,
חושב על אינספור תמרונים אפשריים שהיו מצילים את חיו. אמנם כל
החרקים הבוגרים נחו באהילי מנורות לוהטים, מוצפים בעונג מכדי
להבחין בכך שהם עצמם עומדים למות בקרוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מילותיי
הראשונות היו:
"אבא, יש לי
בדיחה, תגיד אם
כבר שמעת"


חרגול


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/07 23:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורגן אלן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה