לשרק,

יש כל כך הרבה מילים שמתרוצצות לי בתוך הלב ומתות לפרוץ החוצה.
כל כך הרבה מילים שהייתי רוצה להגיד לך, כל כך הרבה רגשות שאני
רוצה לשתף אותך בהם.

אנחנו עכשיו לא ביחד, ובחוץ משתוללת מלחמה. אך בכל זאת אני
רוצה שתדע שאני איתך בכל דבר, בכל מקום ובכל זמן. בחיים לא
השתוקקתי כל כך לחיות לפני שיצא לי להכיר אותך. יש לי רצון
ללמוד עוד על עברך ולחוות איתך עתיד. אלוהים העניק לי דבר יקר
ערך, ואני לו כל יום מודה. החיבור שאני מרגישה הוא הרבה מעבר
לאהבה, זו היא הרגשה של גורל, שהכל נועד לקרות ונועד להיות.
הכרנו לגמרי במקרה וכבר הספקנו לצבור קצת וותק. אני יודעת שאני
הדבר היקר לך ביותר, כמו אוויר לנשימה, כך אמרת לי כשהרגשתי
קצת עצובה. אני יודעת שיש לנו המון חלומות, אבל אני מסכימה עם
זה שהכל מתחיל בצעד. אני מקווה שבקרוב הכל בחוץ ישתתק, ושנוכל
לחזור לשיגרת החיים, אנחנו ועוד אלפי אנשים אחרים. שהחיילים
שלנו יחזרו בשלום ושהצפון שלנו יחזור שוב לפרוח. אני מקווה
שנתראה שוב בקרוב, כי אתה חסר לי המון.

אוהבת ומתגעגעת מאוד,
פיונה שלך.