"תסתכלו עליו, הנה דוגמא לילד טוב, הוא לא יוכל לפגוע אפילו
בזבוב",
כך שיבחה אותו המורה באחד מימיו המוקדמים בבית הספר היסודי
והוא הרגיש מלא גאווה.
לב טוב אפילו טוב מדי היה לו, להציל את העולם הוא תמיד חלם,
לעזור לחלשים הוא רצה כל כך עד שלעזור לעצמו שכח.
"תן לי לצאת" הוא לחש, "אתה סתם ילדון חלש"
והוא ידע שזאת תהיה טעות ושיש לו מה להפסיד אך זה עלה לו
בדברים אחרים, אולי אף יותר יקרים...
אך יום אחד, יום של שמחה וששון הוא החליט להשתחרר מהכל ולגם
מהכוסות כמו גדול, אך אבוי איזו טעות איזה גילוי, על היום הזה
הוא מתחרט עד עכשיו, איך צעק באוויר את תסכוליו ואיים על חיי
חבריו, אפילו אם היה זה לא ברצינות גמורה.
ומאז הוא נאבק והמאבק נהיה קשה יותר ויותר, הכלוב הקטן כבר לא
מתאים ליצר שתפח והילדון כבר כמעט לגבר הפך, שכבר כמעט לא אכפת
לו לזרוק אוכל לפח, טוב אולי קצת...
והחיה ממשיכה לגדול ולגדול ויום אחד הוא יפול ויהרוס הכל,
מייצר כזה לא ניתן להיפטר ביום צריך להשקיע הרבה עבודה גם
כשאתה ער וגם כשאתה בחלום
ולפעמים ברגעים קשים הוא דווקא שמח כי היצר נותן לו כוח, לשכוח
ולהמשיך הלאה, לאבן את עצמו לרגע ולא להיפגע, רק לחשוב על ים
של דם ולדמיין שהוא כבר לא מציל,
אלא סתם הורס, הורס את העולם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.