הרחובות מאובקים בשמונה בבוקר
סואנים אנשים כגרגירי אבק בכדור זכוכית צבעוני
אין מחיר שנקוב בשער בין לאומי
על ההתרחקות מהכל, על ההתרחקות מעצמי
סוחר בצד הדרך פוקח את עיניו כמיטב יכולתו
לראותי. אני מוזרה בשבילו כמו הוא מוזר בשבילי
אין שפה בעולם שאוכל להגיד לו כרגע "אני מבינה"
וגם בעיניים רחבות, בלי מילים - אפשר למצוא נחמה
תה סיני מחלחל בעורקים
ריקנות מחלחלת לגוף כמו מי תהום אסורים לשתייה
דלתות המטוס התעקשו להישאר במקומן
(ועדיין כשכתבתי עלייך פעם
שנעוף מדלתות המטוס -
לא ידעתי כמה אני צודקת)
קליפות של רגש הסתלסלו לצדי הדרך אליה לא אחזור
לא אראה כיצד בסימני עפר מלוכסנים היא
(לא באמת) משתנה
הבטן, אחרי 12 שעות טיסה
ריקה, ריקה
ולא ברור אם מאוכל של מטוסים
(מגוף שני, ממך)
או המקום בו הגוף עושה
שמירת חפצים
לגעגוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.