למה כל זה קרה?
פגשתי אותך
והתאהבתי בך ישר,
ישר הרגשתי שאני רוצה להיות איתך.
גרמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר
לאף אחד.
אני כל-כך רוצה אותך איתי,
רוצה אותך לידי
שתמיד תהיה שלי.
ותאהב אותי כמו שאני אוהבת אותך!
אבל עבר הזמן,
ואתה כבר לא מתייחס אליי
אתה לא מדבר יותר.
כנראה אני ילדה קטנה,
לא מבינה שאתה צריך מישהי יותר גדולה
מישהי מנוסה, ונערה כמוני פשוט בושה עבורך.
למה הכנסתי ת'עצמי לאשליות?
למה חשבתי שאתה רוצה אותי?
למה בכלל העזתי להגיד לך דברים?
שעכשיו פשוט אני מתחרטת ומתביישת בהם.
אני כל-כך חשופה,
אני כל-כך תמימה.
לא הייתי צריכה להיות כזאת טיפשה!
הייתי צריכה להחזיק ת'עצמי בידיים,
ולא לפתח ציפיות שבמילא מיותרות.
די, נמאס לי לא רוצה לראות אותך
בחלומות.
לא רוצה לדמיין ששנינו נהיה בסופו
של דבר זוג מושלם.
כי אין כזה דבר מושלם בעולם,
בכל דבר יש פגם.
אפילו באהבתי אלייך,
שהיא למעשה נדירה מכולן.