אני זוכר שאז הלכת לבד,
וחשבתי איך היה יכול להיות נחמד,
אם הייתה לי איזו חתיכה
של בד, והייתי מצייר אותך עם היד.
אני זוכר שאז הלכת איתי,
אפילו אם היה זה קצת לא אמיתי,
וכשאיש לא היה זקוק לעזרתי,
גרמת לי לכתוב דברים מפרי עטי.
והיום
איפה את ואיפה אני?
ולמה את לא עוזבת אותי?
אני זוכר שכבר לא ענית,
ואיך מיד ששמאלה פנית,
ולא כל כך הבנתי מה רצית,
ובעיקר
למה לא בכית.
והיום
איפה את ואיפה אני?
ולמה את לא עוזבת אותי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.