החלל שבי מתרחב,
הולך ומתעצם כל יום שעובר.
הבדידות כובשת
משתלטת על נפשי
על מהותי
אני נופלת את תהום חשוכה,
אל התהום שבתוכי.
שוקעת בה יותר ויותר
לא מרגישה את עצמי
רק הולכת ושוקעת
נבלעת
נכבשת על ידי יצרים אפלים
שהולכים ומתרבים
גוברים עליי
משביתים אותי
אונסים אותי
חודרים אליי
הופכים לגוף זר בגופי
ואני קטנה מולם,
הולכת לאיבוד
מאבדת אחיזה במציאות.
נשבית בקסמם האפל
מוקסמת מיופיים הקודר
מתמכרת
נאחזת בעצב
בסבל ובייאוש
בכאב שלא פוסק להכות
בפצעים שהולכים ונחרכים בעורי.
משועבדת לעיוורון העוטף
עובדת את הפחד והאימה
לא יכולה להפסיק
כי נשמתי אבדה. |
