נטלתי לעצמי יממה של חופשה
מסיוט הקטיושות ומהעיר הפגועה
וירדתי אל מכמורת השקטה -
לפגוש בשקט, בשלווה
ובזיכרונות התאהבותי בה;
באישה שאת חיי מלווה
מאז היום בו הנחנו לאותו חוף ים ולגליו
להוציא ממסתרים את מלאכיו
ולהשכין בנו אהבה פתלתלה
אך אדירה בעצמתה.
כמו לפני ארבע שנים -
אותו חול, ים, סככות מענפי דקלים,
כסאות פלסטיק, כלבים משתובבים
אני והיא מתנשקים, מתעלסים
לאורו הסגלגל של ירח מאציל
ומצטרפים נאמנה לו הכוכבים.
קונצרט מיוחל של זיכרונות צפים
על רקע צלילים מלטפים
המשייטים על גלי בריזה מערבית
המשמיעה המיה חרישית.
גלי הים פוצחים קולם;
כגלימת מנצח הקונצרט - קצפם
וסימפונית הים האדירה
על תשוקתנו מרעיפה
רגיעה ספונה בעוצמה -
פעמי לב מאיצים קצבם.
הדי המלחמה נתחלפו בשירת הים,
חולות זהובים במרחב במקום קירות הממ"ד,
ארוס מרחף ממעל,
היא ואני בגופינו מחוללים בחוף הים
שבויים באהבה...
23/07/06 |
