ריי מנגנת רחמנינוב
שמים שחורים לא צונחים על ראשה
אלא היא
מגשר הרכבת
עפה לתוכם
בעקבות זר פרחים.

בבדידות של מגדל השעון
תרופות מרשם מתגלגלות באבק
וצללית
על הקיר
מצוירת בגיר
וסכין נעוצה בלבה.

ידום החליל בו ניגנה
וישתוק גם לנצח אותו הכינור
אשר מיתריו
נחתכו באבחה
של יד אחותה
בכפפה הסגולה.

ועץ הבוקיצה ההוא
את הדי בכייה עוד ישא חודשים
ובחדר המוזיקה
ינגן הפסנתר
אחותה, כמו רוח
חושבת על ריי.

ריי מנגנת רחמנינוב
נשמה מעונה שהולכת למות
כמה ביקשה זאת
ועד שוויתרה
כמו הכל בחיים -
זה קרה
בטעות.

ירושלים 08/05/2006