קרוב לשתים בלילה, יום שבת.
גשם שוטף על נתיבי איילון.
בתחילה אנשים המשיכו כרגיל והדליקו את המגבים באינסטינקט.
אך לצידי פתאום עם דמעות בעיניים.
זה אמצע יולי היא אומרת.
אנשים מתחילים לעצור את מכוניותיהם כשגם הם מבינים.
אני מדליק גלגל"צ כדי להבין ומקבל תשובה.
עכשיו שתים בלילה וכמו בכל יום שבת, הללויה.
ג'ף באקלי ברקע.
כולנו יוצאים מהמכוניות ומביטים אל השמיים.
הגשם קר וחודר כמו תער לעור.
נשמעת סירנה בוכה.
השיר באמצעו.
ניצלנו?
נענשנו?
נכנסנו למכוניות.
הסירנה מתקרבת אלינו.
נתנו לאמבולנס לעבור.
הוא מיהר אבל אז האט.
הסירנה פסקה.
הגשם התחזק ואז עצר ברגע.
מישהו חשוב מת, היא בוכה לצידי.
השיר נקטע לקראת סופו.
הקריין מתנצל ומודיע:
פקקים באיילון.