מרים אבן / קריעה |
ככבשה נגזזת
אני
נקרעת ממך
קווצות קווצות
עדרים של כאב
מתכנסים אל
המילים הסדוקות
נגדרים
בדממה מכחילה
רק נביחות הכלבים
פורעות במרחבי השקט
הלילי, העקוד
מותירות הדים נשוכים
בחלליו של
לב מזדאב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|